הבלוג

רישומים, דגשים כלים להטמעת חדשנות וקידמה אצלכם בארגון..
תמצאו כאן פוסטים על מערכות מידע, על התיעלות עיסקית ועל שניהם גם יחד – כלכלת מערכות מידע בעולם של אי וודאות.
כאן תוכלו גם לתת פידבק, להגיב ולשתף, בהצלחה!

תזרים מזומנים - טיפים לניהול מושכל

ניהול תזרים מזומנים הוא אחד המורכבים שבניהול עסק. לא מעט פעמים נתקלתי בעסקים שמציגים רווחיות נאה בדוחות הכספיים, משלמים מיסים טבין ותקילין, אך בד בבד מצויים במצוקה תזרימית שאין לה אופק.

השאלה 'איפה הכסף?' רווחת בקרב עסקים ולא פחות מכך – בקרב חברות גדולות.

תמצאו כאן את המרכיבים העיקריים בסיפור התזרים, טיפים לניהול תזרים מושכל, ויש גם בונוס – יישום אקסל לניהול התזרים. (מעובד על בסיס פורמט מיקרוסופט)

בבואנו לבחון למה הדוח הכספי שמציג בפנינו הרואה חשבון מסתכם בשורת רווח נאה, לעומת יתרת הבנק שאינה מיישרת קו – נבחן ראשית את המרכיבים הבאים:

  • השקעות במלאי. השקעתם במלאי מאות אלפי שקלים, מתוך 100 חולצות מכרתם רק 10. על 10 החולצות שמכרתם מחושב רווח, ומס הכנסה דורש חלקו ללא הנחות.. ההוצאה שהוצאתם על 90 החולצות האחרות תוכר רק כאשר תמכרו אותם. (ובינתיים תקנו מלאי חדש, ששוב לא יוכר.) המשמעות: יתכן שאתם עסק רווחי, משלם מס, אך מבחינת תזרימית אתם בהפסד עד שתרוויחו (רווח לאחר מס…) לפחות את עלות המלאי הסטנדרטית שאתם נוהגים להחזיק.
  • השקעות ברכוש קבוע. בדומה למלאי, גם הוצאות שהוצאתם על ציוד, ריהוט, שיפוצים – לא יוכרו מיידית אלא במשך תקופה. זהו עוד גורם לפער בין הרווח לצורכי מס לרווח התזרימי. במידה והשקעתם השקעה משמעותית ברכוש קבוע, מבחינה עסקית תחושו הפסד תזרימי עד שתרוויחו לפחות את עלות ההשקעה.
  • מדיניות תזרים. למדיניות התזרים שלכם מול הספקים ומול הלקוחות גם השפעה לא מעטה על התזרים השוטף. לדוגמה: עסק שנדרש בתשלום לספקים שוטף + 30, מספק ללקוחות אשראי של 10 תשלומים, ימצא את עצמו בגירעון תזרימי מובנה של ארבעה חודשים (אשראי ממוצע ללקוחות 10/2 = 5 חודשים בניכוי אשראי שמתקבל מספקים 1 חודש). כאשר עסק הנתון להשפעה עונתית של חגים/תקופות בשנה בהם מרכז קניית מלאי, עלול למצוא עצמו בפיקים נקודתיים מוכפלים ומושלשים בגין מדיניות התזרים.

כיצד תשלטו על התזרים?

  • ראשית, חשוב לבודד את מקורות המצוקה התזרימית. לעיתים, בתחושת בעל העסק מדובר במצוקה תזרימית, אך מבדיקת עומק עולה שהבעיה היא עיסקית, ומדובר בעסק מפסיד. במקרה כזה חשוב לטפל במקור הבעיה, ולבחון דרכים לשיפור הרווחיות.
  • חישוב הצורך התזרימי: הצורך התזרימי יהיה מחושב משלושת הפרמטרים שהגדרנו לעיל: עלות המלאי, סך ההשקעה ברכוש קבוע, ההשפעה החודשית של מדיניות התזרים.

לדוגמה: עסק שהשקיע במלאי 400 אש"ח, ברכוש קבוע 200 אש"ח, ונוקט במדיניות תזרים שמביאה אותו לגרעון תזרימי שוטף של 50 אש"ח.

סך הצורך התזרימי: 650 אש"ח.

  • בחינת מצבת המימון החיצוני, מימון בעלים ויתרת הרווח שלא נמשכה. ככל והמימון הקיים בעסק נמוך מהצורך התזרימי, צפוי כי תורגש מצוקה תזרימית.

ובהמשך לדוגמה הקודמת: הלוואות בנק 200 אש"ח, הלוואות בעלים 200 אש"ח, יתרת רווח שלא נמשכה: 100 אש"ח. סה"כ מקורות מימון לצורך התזרימי: 500 אש"ח.

  • בחינת מצבת ההחזרים החודשית: מצבת ההחזרים החודשית צריכה להיות בהלימה לרווחים החודשיים. חשוב שעומס ההחזרים לא 'יאכל' את מלוא הרווחים, אלא להשאיר מרווח בטחון לחודשים דלילים, או אירועים בלתי צפויים.

מרבית העסקים נפגעו קשות מנזקי הקורונה. כיצד ניתן להתמודד עם אירועים גלובליים?

  • במקרי קיצון חשוב עוד יותר לבצע בדק בית להתנהלות התזרימית. עסק שמתנהל בשוטף באופן מושכל, יצלח את המשבר באופן מיטבי.
  • מומלץ לבצע תחשיב לפגיעה הכלכלית בעקבות המשבר, לצרף סך זה לצורך התזרימי, ובהלימה להגדיל את מקורות המימון החיצוני. כך השלכות המשבר יתמתנו ויספגו במשך תקופה ארוכה יותר.

 

 

ליעוץ בבניית תזרים מזומנים מותאם אישית, אשמח לעמוד לשירותכם

רו"ח טובי קרויזר, tovi19@gmail.com