הבלוג

רישומים, דגשים כלים להטמעת חדשנות וקידמה אצלכם בארגון..
תמצאו כאן פוסטים על מערכות מידע, על התיעלות עיסקית ועל שניהם גם יחד – כלכלת מערכות מידע בעולם של אי וודאות.
כאן תוכלו גם לתת פידבק, להגיב ולשתף, בהצלחה!

מענקי קורונה לעסקים - המרוויחים והמפסידים

בעקבות חודשיים ויותר של הקפאת פעילות, המגזר העסקי ספג מכה כלכלית. מכה, אותה ניסתה הממשלה ל'חבוש' במענקים ייעודיים.

למענקים, שהוחלטו במהירות ויצאו לדרך במהירות האור, נקבעו קריטריונים שהמאפיין העיקרי בהם – מהירות. מהירות החלטה, ופשטות מקסימלית.

הפשטות, היא מרכיב חיוני כאשר כאשר באים לבצע מהלכים משמעותיים במינימום זמן. אך למהירות ולפשטות עלולים להתלוות חסרונות משמעותיים שגוררים פגיעה ב'עקרון ההקבלה', ובייעוד המקורי לתהליך. 

במסמך זה, בשונה מפרסומים שהוצפתם בהם – לא נציג את הקריטריונים, הפרטים והאמצעים לקבלת המענק. אלא נציג בחינה השוואתית ומבט מקרו עד כמה המענקים ממלאים את ייעודים.

במקרה של המשבר הנוכחי, נראה כי המענקים שהוחלו סטו משמעותית מייעודם. כך לצד בעלי עסקים שנפגעו משמעותית והשיפוי נמוך בהרבה מרמת הפגיעה, קיימים בעלי עסקים אשר השיפוי ה'עיוור' הביא לרווח נוסף על ההכנסה שבשגרה. 

באופק – חבילות שיפויים נוספים שהוכרזו, ומיועדים לנפגעים העיקריים.

פעימה ראשונה

לעסקים שהרוויחו עד 20 אש"ח בחודש. המענק 'עיוור' מחושב באופן אחיד לכל העסקים שמחזור העסקאות ירד מעל 25%, ללא תלות בגובה הנזק.

המענק בגובה 65% מהכנסה חודשית ממוצעת, ועד תקרה של 6,000 ש"ח. 

פעימה שנייה

לעסקים שהרוויחו עד 1 מיליון ₪ בשנה. המענק 'עיוור' מחושב באופן אחיד לכל העסקים שמחזור העסקאות ירד מעל 25%, ללא תלות בגובה הנזק.

המענק בגובה 70% מהכנסה חודשית ממוצעת, ועד תקרה של 10,500 ש"ח. 

פעימה שלישית

נועדה לשפות על הוצאות קבועות בתקופה. בשיפוי זה התייחסות לנזק הספציפי של העסק, לפי דיווחי מע"מ תשומות, והירידה בפועל במחזור ההכנסות.


לקריטריונים לזכאות 2 נקודות תורפה עיקריות:

  • עסקים שמדווחים על בסיס מזומן: במקרים אלו הכנסות שהתקבלו במרץ – אפריל הינן בגין תקופה קודמת. כך שלא נצפית ירידה במחזור – בעקבות כך נשלל לחלוטין מענק הפעימה הראשונה, ואף בחישוב הפעימה השנייה אין ביטוי למכלול הנזק.
  • נותני שירותים שהשביתו פעילות לחלוטין: כמו ספרים, טיפול אישי ועוד. ב-2 הפעימות הראשונות אין כלל התייחסות לגובה הפגיעה.

היות ונותני שירותים רבים מדווחים על בסיס מזומן, כפועל יוצא עצמאים רבים ניזוקים מ-2 נקודות התורפה – הן מחישוב לקוי של הפגיעה בפעילות, והן מאי התייחסות להשבתה שנדרשה מהם.

בבואנו לבחון, נשים לב לקבוצות הניזוקים:

  • קבוצה ראשונה – המשבר גרר ביטול מלא ההכנסות. בקבוצה זו נותני שירותים כמו ספרים, קוסמטיקה, יועצים וכו'.
  • קבוצה שניה – המשבר גרר ירידה משמעותית. בתי עסק ומכירות שיכלו להמשיך ולמכור באופנים מסוימים כמו משלוחים ועוד.
  • קבוצה שלישית – ללא פגיעה או פגיעה מינורית – עסקים שמבוססים על תשלומים חודשיים, שכירויות, מנויים וכדומה.

א. ניתוח השיפוי מול הפגיעה – בעצמאי, עסק קטן, שמרוויח בשגרה כ- 10 אש"ח בחודש. השיפוי חושב כסה"כ לשלושת הפעימות. הפגיעה לפי מדרג של 5 רמות פגיעה.

ניתן להבחין כי בעוד במצב של פגיעה מוחלטת בהכנסות, או פגיעה מינורית שאינה מזכה – קיים פער משמעותי בין הירידה בהכנסות לשיפוי שהתקבל, במצב של פגיעה חלקית בהכנסות נוצר אף רווח כתוצאה מהשיפוי!

ב. ניתוח השיפוי מול בפגיעה – בעסק בינוני (מכירות)

דוגמה לעסק עם מחזור שנתי של כ 1.2 מיליון ₪, ורווח חודשי כ- 15 אש"ח. גם כאן, העסקים הנפגעים ביותר הם אלו שהשביתו פעילות, וכן עסקים שנפגעו מינורית. אך הפערים כבר נמוכים יותר בעקבות הפעימה השלישית, שמחושבת באופן ייעודי לפי ירידת המחזורים הספציפית בעסק.

לסיכום – נקודות התורפה העיקריות:

  • התעלמות מעסקים שמדווחים על בסיס מזומן.
  • בפעימה הראשונה והשניה – מענקים 'עוורים' אשר מחטיאים את כיסוי הנזק:
  • אין התייחסות לגובה הפגיעה.
  • אין התייחסות למספר הנפשות בקביעת תקרת ההכנסה ותקרת השיפוי.
  • עסקים שנפתחו במהלך 2019 – חישוב מחזור ממוצע מתחילת הפעילות עלול לפגוע בעסקים אשר בתחילת פעילותם טרם היו הכנסות או הכנסות דלילות, הגיוני יותר להתייחס למחצית השנה האחרונה.
  • עסקים שהושבתו כליל – מכוני יופי, מסעדנות, טיפול אישי וכן הלאה- ללא התייחסות בגובה המענק.