הבלוג

רישומים, דגשים כלים להטמעת חדשנות וקידמה אצלכם בארגון..
תמצאו כאן פוסטים על מערכות מידע, על התיעלות עיסקית ועל שניהם גם יחד – כלכלת מערכות מידע בעולם של אי וודאות.
כאן תוכלו גם לתת פידבק, להגיב ולשתף, בהצלחה!

ישראל דיגיטלית – מה מיקומנו בסקאלה?

שיפור תהליכים ומערכות מידע - נקודות ממשק לארגונים ועסקים

 

בעשור האחרון אנחנו עדים לקפיצת מדרגה במעורבות של הדיגיטציה בכל תחומי החיים. התפוצה המואצת של השימוש בניידים חכמים, יחד עם המשך התפוצה של המחשבים הביתיים, הביאו את המהפיכה כמעט לכל בית.
רוצים לדווח שם לרך הנולד? – תוכלו לדווח אינטרנטית.
להגיש בקשה לדמי לידה – בלי לקום מהכסא, תמלאו באתר הביטוח הלאומי, תצרפו את הקבצים הסרוקים – והופה, הבקשה נקלטה..
לרשום את הילד לגן? – באתר האינטרנט של העיריה.
לתרום ב'צ'רי-די' התורן? – בדיגיטל..
בנקים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות. כמעט בכל פעולה יומיומית שאי אז לפני עשור או שניים נדרשנו לכיתותי רגליים, המתנה בתור, בזבוז של יום עבודה.. אנו מוצאים היום אופציה – או אפילו אופציה יחידה! לשבת בערב, עם כוס קפה, כמה הקלקות, וסיימנו.
את המהפיכה הזו אנו מוצאים בעיקר ובהיקפים גדולים במשרדי ממשלה, בבנקים, ברשויות ציבוריות. המהפיכה הזו עלתה כסף, והרבה. התקציב השנתי של מדינת ישראל על מערכות מידע, מיחשוב ודיגיטציה, זינק בלמעלה מ300% בעשור האחרון. מתקציב של כ- 117 מיליון ₪ לתחומים הנ"ל בשנת 2018, עד לתקציב הקרוב ל400 מיליון ₪ בשנת 2018.

מה עם הארגונים, העסקים, האם גם בהם אנו מוצאים דיגיטציה של ביורוקרטיה?
בואו נבחן: את הילד לגן רשמנו באמצעות אתר הרשות המקומית. מה עם שכר הלימוד לבוגר? נסו להיזכר.., נכון. שלחנו טפסים של הוראת קבע, אולי התקשרנו ושילמנו באשראי. זה לא דיגיטלי.
את התור לרופא בקופת חולים קבענו דיגיטלי.., מה עם התור למכון הקוסמטיקה שלנו? – התקשרנו.., אולי קבענו פיזית בפעם הקודמת.
הלאה – נסו לחשוב עוד היכן הפרוצדורות מצריכות מכן גישה פיזית, טלפונית, מילוי טפסים ידניים.
תיווכחו, כי במרבית העסקים והארגונים מהפיכת ההי-טק מתבטאת באתר תדמית ועד אתר מכירות במקרה הטוב.
הסיבה לכך, נראית פשוטה. הכל מתחיל ונגמר בעלות התקציבית. העלות של התקדמות דיגיטלית בראש ובראשונה מאופיינת באי וודאות. מדינת ישראל, גופים ציבוריים משריינים תקציבים נכבדים לפיתוח. לעומת זאת, ארגונים ועסקי סדר גודל בינוני ולעיתים גדול, יעדיפו לחסוך השקעה בהקפים גדולים, צרפו לזה עלות הטמעה גבוהה, ובנוסף לכך – וודאות נמוכה לעלותו הסופית של המיזם.
במונחי עלות תועלת, השקעה במערכות מידע קשה להערכה, וממילא לאישור כי העסקה כדאית. על כן ארגונים ועסקים במרבית המקרים 'ישבו על הגדר' ויָתקשו למצוא היתכנות עיסקית לקידמה טכנולוגית משמעותית.
ארגונים שמשקיעים בדיגיטציה מתקדמת:
משפרים את הקשר עם השותפים – הלקוחות, העובדים, המשתתפים, הספקים.
חוסכים כח אדם לעבודה טכנית, ומפנים אותו לנושאים שבמהות
מנהלים נתונים בדיוק רב יותר, ומצמצמים שגיאות ותיקונים
ממקסמים הכנסות תלויות משתתפים

בפוסטים הבאים ניתן 'ארגז כלים' שיאפשר חשיבה חדשה על נושא מערכות מידע.
כיצד נזהה תהליכים שכדאי לקדם דיגיטלית.
איך הופכים פרוצדורות לדיגיטליות? מאופציות חינמיות, תוכנות מדף ופתרונות יעודיים.
נסקור תוכנות מדף לצרכים שונים
נתאר מודלים להערכת עלות מול תועלת במערכות מידע

כארגון, נבחן האם, מתי, וכיצד להשקיע במערכות מידע – נשאל 3 שאלות:
זיהוי: היכן המקומות שהטמעת דיגיטציה תוכל לשפר את הביצועים שלנו?
מהן האפשרויות להטמעה חדשה? (שידרוג מערכת קיימת, תוכנת מדף, פיתוח ייעודי).
כיצד נוכל להעריך עלות /תועלת בהטמעת דיגיטציה חדשה?

התועלות לארגון בהטמעת חדשנות דיגיטלית

שימו לב, התועלת הכספית היא המועטה והקשה ביותר למדידה. מאידך, ערך רב למיצוב הארגון כארגון מוביל חדשני ויוזם.
בפוסטים הבאים - נזכיר את 'פרדוקס הפריון' - האם למערכות מידע תועלת כספית מוכחת?